מאמרים‏ > ‏

תזונא: זה לא רק אוכל

מאת ד"ר דאגלס גרהאםתורגם באישור ע"י יאיר גת

תזונא היא מבפנים ומבחוץ
תזונה תופסת ללא ספק את הכותרות הראשיות ולא משנה מהו התפריט שבחרתם לעצמכם. נדמה גם כי תחת כל עץ רענן מסתתרים להם "מומחים לתזונה": נסו לשאול מישהו האם לדעתו הוא הרגלי האכילה שלו נכונים או רק נסו לשתף בהחלטכם לאמץ תזונה המבוססת על פירות וירקות טריים בלבד - והמתינו לתגובה שלא תאחר לבוא...

מוזר למדי, אך ככל שאנחנו מקדישים יותר תשומת לב לטיב המזון שאנו אוכלים, כך אנו הופכים ליותר מודאגים בנוגע לתזונה שלנו. אמנם במבט ראשון השגנו את המטרה ההפוכה, אך כנראה שחשיבה מסוג זו הינה מבוססת למדי, בייחוד לאור ההגדרה של רוב האוכלוסיה למהי "אכילה מזינה". אנשים המקדישים תשומת לב מרובה לתזונה שלהם מגיעים בדרך כלל (ובצדק) למסקנה שהמזונות העשירים והבריאים ביותר הם פירות וירקות טריים. דיאטת ה-80/10/10 (המורכבת מ 80% פחמימות, 10% חלבונים ו-10% שומנים ממקורות צמחיים בלבד) אמנם מציעה את הזכות להפסיק לדאוג בנוגע למה מותר או אסור לאכול, אך המונח "תזונה" מתייחס לתפיסה מחשבתית - הרבה מעבר לאוכל עצמו.

food
ניתן להתייחס למונח "תזונה" במגוון דרכים: האם אנו מתייחסים למזון שאנו אוכלים או האם הסתכלות כזו תגדיר "דיאטה" ותו לא? (בוודאי שדיאטנים מגדירים עצמם כמומחים מספר אחת לתזונה); האם אנו מתייחסים לדרך בה אנו מכינים את המזון שלנו? (האם נתקלתם ב"שפים טבעונאים" שלא מחלקים שלל עצות תזונאיות בעת הבישול?); האם אנו מעריכים את התזונה שלנו על ידי בדיקה מדוקדקת של ערכים תזונתיים ספציפיים שהמרכיבים אותם אנו צורכים מכילים? (למרות שעם יותר ממיליון חומרים שונים המגיבים זה עם זה במגוון עצום של דרכים - אין לנו את היכולת לשלוט או אפילו להתחיל להבין מערכות סופר-מורכבות אלו).
לא ברור האם עדיף להסתכל על התזונה מצד המזון (וניתוח ערכיו התזונתיים), או מצד החומרים המזינים אותנו (הקובעים בעצם את בחירות המזון שלנו).

מה שכן הופך לברור יותר ויותר, הוא שרוב הגורמים המשפיעים באופן ישיר על התזונה שלנו אינם קשורים בהכרח לסוג המזון שאנו אוכלים. מהם אותם גורמים "חיצוניים" הכל כך חשובים לתזונה שלנו? הבה נבחן חלק מהם:

אור שמש ואור יום

מעניין לציין ששני המרכיבים התזונתיים המככבים היום בכותרות, ויטמין D וויטמין B12, אינם מגיעים כלל מהמזון, אך כשאנו חושבים על תזונה אנו חושבים מיד על המזון שאנו אוכלים כמקור עיקרי ל
ערכים התזונתיים להם אנו זקוקים. מסתבר שלפחות בנוגע לויטמינים D ו-B12 - זהו אינו המקרה. אולי זהו הזמן לוותר על תפיסות העולם הישנות שלנו ולהבין שהתזונה, כמו גם רמת הבריאות הכללית שלנו, נקבעות דרך החוליה החלשה ביותר שלהן. זוהי תפיסה המחייבת פתיחות ויציאה מ"אזורי הבטחון" שלנו בנוגע לדברים שאנו חושבים שאנו יודעים.

לא רק שאור השמש הוא הגורם הישיר וכמעט העיקרי לייצור ויטמין D בגופנו, הוא גם מרכיב חיוני המשפיע על ספיגת סידן בגוף וכן המקור הבלעדי לקרינה אולטרה-סגולית (UV). קרינת UV ידועה בעיקר כחומר המחטא כל חומר הבא איתה במגע. עורנו מנוקה ללא הרף מפטריות, עובש ואורגניזמים לא רצויים אחרים כאשר הוא נחשף לאור השמש: קרני ה-UV חודרים דרך העור אל תוך הגוף לעומק של עד 2.5 סנטימרים ומטהרים את זרימת הדם, הלימפה והנוזלים בתאי הגוף השונים. ללא חשיפה לקרינת UV - הכליות שלנו יקרסו בסופו של דבר בנסיון להתמודד עם כמות הרעלנים האדירה שתצטבר בדם.

sun
רוב התהליכים בגופנו תלויים באור השמש כגורם מווסת: מגוון הורמונים המושפעים מספיגה והפרשה של סידן, קצב הגידול של התאים, מערכות הרביה ועוד מספר רב של איברי גוף שונים. אולי זהו הזמן להפריך מיתוסים מסוכנים כגון "חשיפה לשמש גורמת לסרטן" ולהבין שללא חשיפה מידתית לאור השמש התזונה שלנו תסבול מחסכים חמורים שיפגעו באופן ודאי בבריאותינו!

ללא אור השמש - אף פרי או ירק לא מסוגל לצמוח או לשרוד, כמו גם היכולת שלנו למצוא ולברור את המזון שאנו אוכלים תהיה מוגבלת. אמנם ניתן להשתמש באור מלאכותי כפתרון לבעיות שהוזכרו, אך עד היום, שום אור מעשה-ידי-אדם לא משמש תחליף הולם לדבר האמיתי. מלבד התרומה שלו לתזונה הכללית, אור השמש הוא מרכיב חשוב בבריאות הנפשית שלנו - וכבר הוכח במחקרים רבים שחשיפה לאור השמש משפיעה באופן חיובי על מצב הרוח.

הפקטור הפנימי

אנו חשופים לשפע מקורות של ויטמין B12 המיוצר על ידי חיידקים השוכנים על פני השטח של כמעט כל הירקות והפירות האורגניים שאנו צורכים. עם זאת, רבים מאיתנו (כולל מספר שווה יחסי של אוכלי בשר) סובלים ממחסור ב-B12 בעקבות יכולת ספיגה ירודה של ויטמין חשוב זה. הפקטור הפנימי, חומר הכרחי לספיגה תקינה של ויטמין B12, מיוצר בדופן הפנימית של הקיבה אך במידה והגוף אינו מייצר כמות מספקת של פקטור פנימי הדרך קצרה לחוסר ב-B12 ושלל בעיות רפואיות נלוות. חלק מהסיבות הנפוצות ביותר לייצור או ספיגת כמות לא מספקת של פקטור פנימי הן: מוות של התאים המייצרים את הפקטור הפנימי, סרטן הבטן, כיבי קיבה, מחלות במעי הדק, תולעים וטפילים מסוגים שונים וניתוחים פולשניים  בקיבה ובמעיים.

פעילות גופנית

כשמדובר בערכים תזוניים, רוב האנשים דואגים בעיקר "לצרוך מספיק", בניגוד לצריכת הרמה המומלצת של חומרים אלו. כנראה שזהו מצב של אין ברירה, כיוון שכמעט בלתי אפשרי לצרוך כמויות מספיקות של חומרים הנחוצים לגוף בהתבסס על דיאטה מערבית ממוצעת הדלה בקלוריות לשמירה על משקל תקין, או דיאטה טבעונית נאה (Raw food diet) העשירה בשומנים מהצומח.

activity
ניקח להשוואה שני תאומים זהים הניזונים מאותו התפריט בדיוק. הראשון טיפוס ביתי, חובב מוזיקה ואמנויות והשני אתלטי למדי ונהנה מריצות למרחקים ארוכים ואימוני כח ומשקולות. הראשון מקפיד שלא לצרוך יותר מכמות הקלוריות הדרושה לשמור על משקל גוף תקין, כ-1,800 קלוריות ביום. השני, בהיותו פעיל גופנית, שומר על משקלו אך צורך כמות כפולה של קלוריות - כ-3,600 קלוריות ביום. כמובן שאם שניהם ניזונים מאותו תפריט, הרי שהאח הפעיל ניזון לא רק מכמות כפולה של קלוריות, אלא גם מכמות כפולה של חומרים מזינים חשובים. נראה אם כך כי פעילות גופנית הינה גורם משמעותי בדרך לתזונה מצוינת, כיוון שהיא מאפשרת צריכה גדולה יותר של כמויות מזון. בנוסף, הפעילות הגופנית משפרת את פעילות מערכת העיכול ואת יכולת הספיגה של החומרים המזינים בגוף. יש לזכור גם ששרירים, בפעילות או במנוחה, צורכים אנגיה רבה יותר מרקמות אחרות כך שאדם שרירי צורך יותר "דלק" (וחומרים מזינים רבים יותר בעקבות כך).

אויר צח

האם שמעתם אי פעם על "אנטי-ויטמנים" או על "חומרים אנטי-מזינים"? אנו יודעים, למשל, שפחמן חד-חצמני המצוי באויר מתחרה באופן פעיל בחמצן הנישא באמצעות כדוריות הדם האדומות שלנו. מכאן, שהפחמן החד-חמצני משמש כחומר אנטי-מזין. סטרונציום 90, חומר מסרטן אגרסיבי, חודר לאויר שאנו נושמים מנשורת רדיואקטיבית (שהיא תוצר של פיצוץ גרעיני). סטרונציום 90 נחשב גם הוא כחומר אנטי-מזין, כיוון שהוא מתחרה באופן אקטיבי עם הסידן שנמצא בעצמות ובשאר חלקים בגופנו. בחלב פרה, כמו גם בחלב אם, נמצאו כמויות חריגות של סטרונציום 90 שעולות על הכמויות שנחשבות בטוחות. דוגמה אחרת מדגימה כיצד רכיבים מסוימים בסיגריות גורמת לנו לאבד ויטמין C בקצב גבוה, כך שהן משמשות במידה מסוימת כ"אנטי-ויטמנים", בנוסף לחומרים המסרטנים שהן מכילות. אנטי-ויטמנים וחומרים מסרטנים נוספים נישאים באויר שאנו נושמים - עובדה שהובילה לאיסור בשימוש בשומן טראנס במדינות רבות ברחבי העולם, כיוון שבעת בישול שומן טראנס משתחררים חומרים מסוכנים אלו לאויר.
ללא אספקת אויר צח ברמה נאותה, הסיכוי לתזונה מלאה ובריאה שואף לאפס. החמצן, שנחשב על ידי מומחים לתוסף תזונה חיוני בפני עצמו, מהווה כ-20% מהאויר שאנו נושמים. עם זאת, באזורים עירוניים, רמות החמצן באויר נעות בין 18 ל-15 אחוזים בלבד ובערים צפופות בהן נמדד זיהום אויר קיצוני, רמות החמצן עלולות לרדת לרמה מסוכנת של 13% או פחות. הביטוי "כמשב רוח רענן" מעולם לא היה מדויק יותר כשאנו מתייחסים לאויר הצח לו אנו זקוקים כל כך.

שיווי משקל נפשי

אתם מתיישבים לארוחת ערב רומנטית עם בן זוג או בן משפחה אהוב באוירה נעימה ושקטה, נהנים מהמנה הראשונה כשלפתע פורץ ויכוח על נושא פעוט שהופך במהירות למריבה: האוירה מתקדרת ושניכם סובלים עתה ממצב רוח רע. הבטן מרגישה לא שקטה והאוכל איבד את טעמו ומרגיש כבד ומעיק. "איבדתי את התאבון, אני לא מסוגל/ת לאכול", אתם מכריזים.

poise
האם מישהו מכם ניסה פעם לאכול ארוחה בשלווה כאשר ברקע מתרחשת המולה, אנשים יוצאים ונכנסים לחדר, קמים ומתיישבים לשולחן לסירוגין ומשוחחים בקול רם סביבכם והאוירה מתוחה במיוחד? במצבים מסוג אלו, מייחוד כאשר אתם לחוצים, מודאגים או שרויים בפחד ובלבול, הויטמנים מסוג B משחקים תפקיד חשוב בויסות העקה (stress) בה אתם שרויים והגוף צורך אותם בקצב גבוה יותר מבדרך כלל. נראה כי כימיית הגוף מושפעת באופן ישיר מהמחשבות והתחושות אותן אתם חווים: כאשר אנו מושפעים מחוסר איזון בשווי המשקל הנפשי, מערכת העיכול שלנו והתזונה שלנו יוצאות מאיזון גם כן.
מים
"אל תשתו את המים" היא אזהרה מוכרת הניתנת בדרך כלל לתיירים המבקרים במדינות עולם שלישי או מדינות מתפתחות: חיידקים הנמצאים במי השתיה עלולים לגרום למגוון רחב של מחלות ובעיות במערכת העיכול שחלקן עלולות להגיע למצבים מסכני חיים ממש. המים שאנו שותים, או לא שותים, מהווים גורם משמעותי וחיוני בתזונה שלנו.
water
יש לזכור כי התייבשות הגוף משפיעה על כלל התאים בגוף, מרמה של חוסר ספיגת חומרים מזינים ועד לחוסר יכולת לסילוק פסולת והצטבות רעלנים בתאים השונים. מנגד, צריכה מוגזמת של נוזלים ("הרעלת מים") מדללת את הדם לרמה מסוכנת בה המלחים בדם מפסיקים לתפקד ומשבשים את פעולות הגוף השונות. שתיה ברמה מספקת (המתבטאת במתן שתן בצבע בהיר כ-8 עד 12 פעמים ביממה) הינה חיונית לתפקוד הגוף ולתזונה בריאה. מים שעברו זיקוק או תהליך של אוסמוזה הפוכה הם מקור מצוין למי שתיה לעומת מים עשירים במינרלים, שיובילו בהמשך להיווצרות של אבנים בכליות, הקשיית עורקים ובעיות טרשתיות אחרות.

מים משמשים, בין היתר, לקירור כורים גרעיניים והמים המשתתפים בתהליכים אלו עשירים בסטרונציום 89 וסטרונציום 90. רכיבים רדיואקטיביים אלו משפיעים על היצורים החיים בסביבתם (ברמה גבוהה יותר ככל שריכוז החומרים עולה, אך שאריות של סטרונציום 90 נמצאו גם במרחקים של 60 ק"מ ויותר מכורים נבדקים). ילדים מושפעים ביתר מידה מחשיפה לחומרים אלו, כאשר רמות הסטרונציום שנמדדו בשיני ילדים חולי סרטן היו גבוהות כמעט פי 2 מרמות הסטרונציום בשיניהם של שאר ילדים בריאים.


שינה

sleepigbabyכשאיכות השינה נפגמת ובמיוחד כאשר אין אפשרות להגיע לרמת השינה העמוקה הדרושה לגופינו, הדבר משפיע מיידית על רמות הורמונים ועל מצב רוחינו. שינה מעטה מדי מובילה לחוסר עירנות, אנרגיה נמוכה, תפקוד חלקי בשלל מערכות גופניות וגם יכולת נמוכה יותר לעכל ולספוג ערכים תזונתיים. רוב האנשים סובלים כל חייהם ממחסור שינה, ברמות אלו או אחרות: הם נזקקים לשעונים מעוררים, קפה, סוכרים מעובדים, אוכל חריף וממריצים שונים שיסייעו להם לעבור את היום בלי לקרוס מעייפות. כל אחד מממריצים אלו יוצר עומס על הכליות והכבד וגורם לאיבוד והפרשה של מגוון חומרים מזינים מהגוף. ככל שאנחנו עייפים יותר, כך מערכת העיכול שלנו יעילה פחות. נראה כי הדבר הטוב ביותר עבור התזונה שלנו הוא שנת לילה טובה - ובכל לילה.


עיכול וספיגה

הביטוי המוכר "אתם מה שאתם אוכלים" נשמע מדויק והגיוני, אבל רק על פני השטח. במציאות, אתם בעצם מה שהגוף שלכם סופג ולא מסלק החוצה.

תסמונת כושר ספיגה ירוד (MAS - malabsorption syndrome) הוא מצב גופני בו ערכים תזונתיים במזון שאנו צורכים אינם נספגים כראוי במעיים. MAS מתאפיין בעשרות תסמינים שונים ויכול לנבוע בין היתר גם מחוסר יכולות לייצר אנזימים, מומים מולדים, מחלות מעיים וקיבה למיניהן, פציעות, זיהומים, ניתוחים, טיפולי קרינה ואפילו שימוש באנטיביוטיקה. בין התסמינים השונים ניתן למנות אנמיה, בצקות, שלשולים, התכווצויות שרירים, ניוון שרירים ותת-תזונה. מחסור בויטמנים שונים יכול להתקיים לצד MAS, בלווי התסמינים המוזכרים לעיל. מחסור במינרלים יכול גם הוא להתפתח בעקבות MAS ויכול להוביל למגוון רחב של תסמינים, מהתכווצויות שרירים ועד לדום לב. ייתכן שספיגה היא תהליך שנלקח כמובן מאליו, אך בפועל הוא חשוב עבור התזונה שלנו לא פחות מאשר בחירת המזון עצמו שאנו אוכלים.

ככל שהעיכול טוב יותר, כך חומרים מזינים רבים יותר נספגים בגוף ומנוצלים על ידו. גורמים רבים כל כך משפיעים על העיכול כך שלא נוכל למנות את כולם במאמר זה אך ניתן לפשט ולומר כי כאשר מערכת העיכול אינה מתפקדת כראוי, לא ניתן להשיג תזונה בריאה.

צירופי מזון

waterנניח שמערכת העיכול עובדת בצורה אופטימלית ובחרתם בתבונה את המזון לארוחות הבאות שלכם. הקפדתם לבחור את המזון המשובח ביותר ואת הפירות והירקות הטריים והעסיסיים ביותר בנמצא. למרות הכל, אתם עדיין סובלים מאי סדירויות בעיכול, נפיחות ותחושות לא נוחות. ייתכן והבעיה טמונה בצירופי המזון השונים שאתם מרכיבים. 

עירנות לסוגי מזון שמתעכלים בקלות יכולה לסייע בהגברת יעילותה הכללית של מערכת העיכול. ככל שהאוכל מתעכל בצורה טובה יותר, כך תהיו חשופים יותר למספר רב יותר של חומרים מזינים: מזון עמילני, כמו גם מזון שמנוני, מתעכל בקלות רבה יותר כשהוא מוגש עם עלים ירוקים וירקות חיים. פירות מתעכלים בצורה הטובה ביותר עם פירות המכילים, באופן יחסי, כמויות דומות של מים. ניתן גם לשלב פירות עם עלי חסה או סלרי. פירות חומציים, כגון אשכולית או אננס, מתעכלים בצורה טובה עם ירקות חיים וגם עם מזונות המכילים כמויות גדולות יחסית של שומן.

חשוב לזכור כי אמנם לאורך כל השנה חשוב להקפיד לצרוך מגוון רחב של מאכלים, אך שמירה על מספר מועט ככל האפשר של מרכיבים בכל ארוחה היא מתכון בטוח לעיכול משופר - הדבר מאפשר למערכת העיכול לעבוד בצורה יעילה יותר. ניתן ללמוד רבות מעולם החי על המודל לעיכול יעיל: סוג מזון אחד בכל פעם, עד לתחושת שובע. נוהג זה יסייע לכם להשיג תזונה טובה יותר וגם יגרום להם להנות מסוגי המזון שאתם אוכלים.

שינויים ביולגים

אני מניח שלא ציפיתם לראות את הצירוף "שינויים ביולוגים" ברשימה שלי, אלא בהקשר לאלכימיה. למרות שרבים מקשרים את שני המונחים לאותו תהליך - הם אינם נרדפים: אלכימיה מתיימרת להפוך יסוד אחד לאחר (כמו קש לזהב) והשימוש במונח אמנם רווח היום בקרב חסידי המזון הנא (בהקשרים של שימוש ב"שיקויים" למיניהם), אך חוטא לאמת. 

שינויים ביולוגים, בניגוד לאליכימיה, מתחוללים בגוף האנושי בכל רגע נתון: אנו ממירים חומצת אמינו אחת לאחרת, או הופכים שומן מסוג אחד לשני וסוכרים מורכבים לפשוטים. אנו מייצרים אנזימים ושורה רחבה של חומרים ותרכובות מהמזון שאנו צורכים. אפילו החומרים המשתחררים לדם בתהליכי הפירוק השונים הופכים לחלק בתהליך הבנייה של הגוף. אין ספק כי ללא שינויים ביולוגים, גופינו לא היה מסוגל להזין את עצמו כראוי.



לסיכום, תזונה טובה היא תוצאה של חיים בריאים ומאוזנים. כמובן שהמזון משחק תפקיד חשוב בתזונה, אך חיים בריאים ומאוזנים הם שקלול של כל הגורמים שהוזכרו גם יחד וכל אחד לחוד. תזונה לקויה היא תוצאה ישירה של חיים שאינם בריאים ומאוזנים ומתאפיינת בתסמינים שונים. כדאי לשקול טיפול בגורמים השונים היוצרים את התסמינים, כלומר שאיפה לחזרה לחיים בריאים ומאוזנים, מאשר לנסות ולטפל בתסמינים עצמם.