השם טחינה ניתן לממרח בשל כמות הטחינה (מהמילה לטחון) שנדרשת בשימוש בשיטות הראשוניות לייצורו.

ניתן להכין חמאת שומשום נאה בבית, באמצעות מעבד מזון, לאחר הנבשת הזרעים, כאשר מדי פעם הכניסו את הכלי למקרר לצינון.

כמו כן, ברטבים על בסיס טחינה ניתן להחליפה בשומשום מושרה או טחון (במטחנת תבלינים למשל), ולטחון אותו ביחד עם התיבול בממחה.

לגבי הטחינות וחמאות השומשום שבשוק...

לאחר מחקר של שנים.. אנחנו מצטערים לדווח שכמעט כל הטחינות בשוק ובעולם אינן נאות (ראו מזונות שנראים ואינם נאים). בטחינה רגילה השומשום עובר תהליך בו מוציאים את הקליפה החיצונית, התהליך הזה הוא בד"כ כימי ובדומה לקמח וסוכר לבן - גם כאן מתקבל שומשום לבן דל יותר במרכיבים תזונתיים. בחמאת שומשום בד"כ משתמשים בשומשום מלא ולכן המרקם הוא סמיך יותר.
גם בטחינה וגם בחמאת שומשום כמעט תמיד הגרגירים עוברים חימום אחד לפחות, לפעמים זה ייבוש בחום גבוה, וברוב המקרים ישנה גם קלייה - גם אם כתוב בכבישה קרה (כי זה לא "כבישה קרה" למגע, זה קרה יחסית לתהליך החם יותר).

אבל! חמאות שומשום חדשות שיצאות בשנים האחרונות למשל קסומשום, מלאכת הטוחן, טחינת שם ועוד - אלו אופציות נאות לפי מה שאנחנו יודעות. הטחינה לא מקולפת, לא קלויה, לא מושרה ברעלים, ללא מלח. מעובדת בעדינות ותשומת לב כמיטב יכולתםן.

עדיין מדובר במוצר שנשמר בצנצנת/ דלי חודשים רבים אצל היצרןית, בחנות, אצלנו בבית ועשוי להתחמצן (שומן מעופש) גם ללא השימוש בחום לא מתחשב מעצם הזמן החולף.