אז לא מביאים אוכל? מה אם לא נמצא כלום?
אחת הכוונות בטיול היא איפשור של איכות חיים מסוימת שבדרך כלל לא זמינה לנו. עם זאת, אחד הפחדים הראשונים שעולים לאנשים מהתרבות שלנו זה עניין האוכל. אין כאן כוונה להיות קשים - ואין כאן כוונה לסבול בטיולים - הכוונה היא כיף ורכות שבאה מתוך האמון שרוכשים בחיים.. והנאה מגילוי מחודש של החושים.
מהות החוויה היא מרכז העיניינים, לא האוכל,זהו חופש בחיק הטבע - הכולל את שאר המשתתפים. הרעב בסביבה תומכת ונקייה מהסחות ולבטים, נעים וטבעי בהרבה.
אנחנו מבקשים מאנשים לא להביא מזון לתקופה קצרה של 48 שעות על מנת לעשות מקום למזונות אחרים וכן, גם לעשות מקום לתחושת רעב חיובית. אנשים שבאים לחוויה מתכוננים לכך מראש

אבל אני מאד רוצה לבוא - ומרגישה שאני לא יכולה 100% ליקוט
הרצון קודם לבחירה. אם את מרגישה שקשה לך לבחור - כדאי פשוט לתרגל את מה שכתוב למעלה תחת הכותרת - "איך להתכונן לטיול". זה דברים פשוטים שאפשר לעשות כבר בבית. לעשות אותם רק בכיף בלי סבל ובלי גבורה.. ואז תרשמי לטיולי טעימה של 2 לילות - גם אם הטיול יהיה צום (מה שמבחינת תנאי השטח בלתי אפשרי -תמיד יש משהו ללקט- ומים לשתות), זה עדיין צום של 48 שעות.. ולרובינו זה עושה רק טוב. בויפאסנה נמצאים בשתיקה 10 ימים.. בויז'ן קווסט של שומרי הגן לא אוכלים 4 ימים.. אנחנו מלקטים... כפי שאתם מבינים - זה אפשרי וכיף וזה מזמין איכות שבאה משנותנים לה מרחב, שיש בשפע כמאפשרים לזה מקום             בחיים האישיים וביומ-יום..

ואו התמונות מגניבות אנחנו רוצים לבוא (עם הילדים)!
איזה כיף! רק שאלונת.. האם יצאתם לאחרונה או בכלל לטיול הליכה (עם הילדים) של יותר מיום אחד עם לינה בשטח ללא אוהל? מומלץ לעשות טיול כזה אחד לפחות קודם לכן, וללקט תוך כדי וגם להביא מזון איתכם בלי להדליק אש (לבהות בכוכבים למשל..). כמו כן קראו את עמוד זה במלואו, במיוחד "איך להתכונן".. ולבצע את התרגילים בטיול. עכשיו, שההתלהבות יותר מושרשת.. והילדים מתחננים לצאת כבר, מלאו שאלון, כתבו חיבור, ויאללה לדרך!

אין אין, אני חייבת פלאפון\אוטו\אוכל מהבית\ג'קוזי\נייר טואלט..(סמנו את הרלוונטי)
קודם כל לקחת נשימה... בתרבות שלנו דאגו יופי לקשור בין צרכים אמיתיים חשובים של בטחון ונוחות (ואפילו אהבה) למוצרים טכנולוגיים אלו שלמעשה מייצרים תלות שתורמת לשימור המעמדות בחברה. 
עכשיו שאנחנו מודעים לצרכים - בוא נראה אם אפשר לענות עליהם אחרת - פלאפון אחד לשעת חירום - יש. תחבורה ציבורית - יש. מזון - הירשמי לטיול של 2 לילות (~48 שעות) - ותתרגלי תזונא ו\או צום (למרות שאין סיכוי שלא נמצא כלום.. עלה אחד של חוביזה לפחות!). ועכשיו פנקי את עצמך במזרון מחנאות נוח, שק שינה קומפקטי קל אבל חם מספיק. תיק טוב. בגדים נוחים.. וכו.

יש לי ילדים קטנים והם לא אוהבים ללכת\להיות במנשא\לאכול ירקות עליים
במציאות בה אין טלוויזיה לא צריך לדאוג שהילד יראה יותר מדי טלוויזיה.. כלומר יש לנו כאן מציאות מסוימת ודווקא ילדים בד"כ מתאימים את עצמם די מהר למציאות חדשה לעומת מבוגרים. חשוב שההורה יקרין בטחון ושיהיה אמון הדדי עוד מהבית. אם הילד רעב ורואה אותנו אוכלים עלים בתענוג.. סביר שהוא יאכל גם (אולי לא בפעם הראשונה... אבל אחרי שיהיה רעב מספיק). כמו כן בטוח שזו תהיה חוויה משמעותית  שלכמה שעות ילד בוגר יחווה את החוויה בה אנחנו רעבים ומחפשים מזון ונותנים לרעב להוביל אותנו. מלבד זאת הנקה מאד עוזרת לילדים. גיל הנקה (ממוצע עולמי מעל גיל 4) - ככה שתמיד יש להם אוכל. אז לחשוב פעמיים לפני שמפסיקים להניק מוקדם מדיי...כדאי כבר כמה שבועות לפני הטיול להתרגל לטייל כל יום - ולבלות את רוב היום והלילה בחוץ. לסדר מיטה משפחתית נוחה בחצר או במרפסת (או לפחות ליד החלונות הכי גדולים בדירה), ולצאת כל יום לכיוון אחר. תתפלאו מה אפשר לגלות גם באזור אותו אתם מכירים 40 שנה, כשמרכיבים את משקפי הליקוט שלנו. בדיוק כמו למבוגרים - זה מאד עוזר להוציא מהתפריט היומי את המזונות הסותמים הממכרים ומשבשי הטעם - עתירי הקלוריות ודלי התזונה (כל המזונות המעובדים, העמילניים, ועתירי שומן וחלבון מן החי).

האם זה בסדר להיות ערומים?
רק אם זה בסדר להיות אנשים.... בטיולים מי שמרגיש בנוח מוזמן ללבוש את הבגדים המקוריים שלו בכל מקום ובכל עת. הטיולים הם סביבה אוהדת וחיובית לעירום. אם יש לכם קושי להיות ערומים או להיות בסביבה עם אנשים אחרים ערומים - אז יש לכם הזדמנות להתמודד עם קושי זה.

האם מדליקים אש?
לא. אנחנו משחררים את השליטה באש כאחת החשודים בגרימת נפילת האנושות מחיים מאוזנים (גן עדן)... בטיול יש נסיון לראות את עצמינו כחלק שווה מהטבע, כשאר החיות. אנחנו לא מנסים לשלוט בו בצורות אחרות. אין כאן הזמנה לויכוח על ההיסטוריה של השימוש באש.. אפשר לראות את הטיולים הקצרים בחורף כמין תרגיל חוויתי.. איך זה להיות חלק שווה מהטבע לשני לילות..
ישנה איכות אחרת ומיוחדת בטיול בטבע ללא מדורות - אין עשן, יש מין שקט כזה.. פחות בוהים באש ולכן מסתכלים יותר על הכוכבים ואחד על השני. אם קר, אז מתכרבלים. שק שינה סטנדרטי של מינוס 7 עושה את העבודה בכל מקום בעונה הכי קרה חוץ מהצ'ופצ'יק של החרמון...
מלבד זאת אנחנו לא משאירים שום סימן בשטח (אולי כמה קליפות וחרצנים..) - ומדורה משאירה צלקת לאורך זמן ובזמן הבעירה יש לה אימפקט עצום.
כמובן אנחנו גם לא מעוניינים בשריפה על המצפון... הפסקת אש היא צעד הכרחי ליצירת דיאלוג שמוביל לשלום.

האם מבשלים?
בזמן הליקוט אנחנו פועלים על פי "עקרון המשיכה" (ראו עקרונות בשירות לקטים‏) - עקרון המשיכה תקף אך ורק למזונות במצבם הטבעי - כלומר ללא בישול. גם כאן, כמו השליטה באש, אנו בוחרים לנהוג כשאר החיות ולהתקיים ממזון במצבו הטבעי.

שותים מים מהטבע?
מי שרוצה - מוזמן - ומי שלא, צריך לסחוב מים.. (בחורף פחות בקיץ יותר - וזה יהיה הדבר הכי כבד בתיק) יופי של כושר! אנחנו חלק שווה מקהילת החיים וגם לנו מגיע קצת מים וחופשה ממי הברז המוכלרים, מופלרים, ומזוהמים באי אילו חומרים רק מהצנרת... גם כאן לפי עקרון המשיכה אנו בוחרים לשתות את המים הכי טובים שאפשר ממעיינות, נחלים, גשם וטל או דרך המזון שלנו. ללא פיסטור או סינון. ראו אמון במים מהטבע‏. כמו כן ניתן לצרוך פחות מים עם ביגוד שמצל טוב על הגוף, וגילוי והבחנה של הקצב בו הגוף שלכם מתפקד בצורה הכי יעילה.
למען בריאותכם אתם מוזמנים למצוא מיכלי שתייה שלא דולפים BPA (פוליקרבונט) או אנטימון (PET) - יש מיכלים מנירוסטה ויש גם מפלסטיק מס' 2 - HDPE (בקבוקי מיץ מסוימים וחלב).

ומה אם נתקלים בברז?
מכיוון שהארץ די מיושבת ומעובדת - מי ברז זמינים במרחק הליכה כמעט בכל מקום צפונית לבאר שבע.. אתם מוזמנים להשתמש במים אלו אם אתם חפצים.

מה עושים חוץ מללקט?
מה עושים בטבע? מטפסים על עצים, משחקים משחקים, מדברים מהלב על כל דבר, מטפחים את עצמינו ואחד את השני, מספרים סיפורים, מניקות, חופרים בבוץ, טובלים במים, ישנים, קולעים סלים, בוהים בכוכבים, מצטנפים -מפגינים חיבה... וחוץ מזה יש גם פעילות מונחית שפותחת את הטיול בתחושת חיבור עמוקה יותר ומלווה אותנו בתהליך הייחודי אותו כל אחד עובר עד סגירת הטיול.

האם הטיול הוא סדנא לליקוט צמחי בר?
הטיול הוא לא סדנא ואין כאן "מורים" ו"תלמידים". גם המארגנים וגם המשתתפים המנוסים יותר שמחים לשתף את כולם בכל ידיעותיהם ובנסיון חייהם. אין כאן לימוד אינטנסיבי מסודר.. ברוח עקרון הרצף וחינוך חופשי חוויתי - אנחנו לומדים כל הזמן מהחוויה של החיים עצמם - מסקרן אותי משהו? אני שואל שאלות.. ומקבל תשובות ודעות שונות ובוחר את מה שמתאים לי. באופן זה יכולת ההפנמה של רבים מאיתנו (במיוחד ילדים) גדולה יותר. מצד שני - אם תעברו איתנו שנה של טיולים - תקבלו ידע שלא נמצא בשום מקום אחר - שמצד אחד אפשר למלא ספרים שלמים איתו ומצד שני אינו ניתן להיות מובע בצורה שלמה במלל.
אם אתם מעוניינים בסדנא מסודרת יותר - פנו אלינו ונפנה אתכם לאדם המתאים.

האם אפשר לבוא רק ליום הראשון\שני\שלישי... חלק מהטיול?
לא. ההכנה לטיול והטיול עצמו הם תהליך שלם. מספר המקומות בטיול מוגבל על מנת שלא נהיה קבוצה גדולה מדי - לכן חשוב שמי שבוחר לבוא מתחייב לבוא לכל הטיול.

האם אפשר לעזוב באמצע?

אם עולה קושי מסוים - מומלץ לא לקפוץ למסקנות או החלטות עזיבה. יש בטיול שפע של תמיכה שניתן ללקט, בדיוק כשעוברים את הקושי וממשיכים קדימה המתנה מהטיול תהיה גדולה יותר. מלבד זאת, אם ישנו מקרה חרום, אין שום דבר שמונע מבעדך לעזוב בכל עת. כל משתתף מביא עימו משהו ולוקח חלק חשוב בטיול. עזיבה באמצע הטיול, במיוחד לאחר שהתחיל, משפיעה על כל השבט ומחלישה אותו. אנחנו אמנם נתאושש אבל אנחנו מעדיפים שעזיבה באמצע תהיה רק במקרה חרום ולא מתוך קושי איתו ניתן להתמודד. אם קראת את מלוא העמוד, לא באת עם ציפיות, וחווית את תרגילי ההתכוננות.. אין סיבה ממשית לעזיבה מלבד מקרי חירום - אנו מבקשים מאנשים להתכונן לפני הטיול ולבוא עם מלוא הכוונה להשאר עד תומו. קחו את המקום שלכם בטיול ברצינות, ישנו מספר מקומות מוגבל ויש אנשים שלא יכלו להצטרף בגלל שלא היה מקום.

האם אפשר לבוא מאוחר יותר ביום הראשון או לעזוב מוקדם ביום האחרון?
מכיוון שהטלפון הנייד היחידי מכובה - ובהעדר מסלול מתוכנן מראש - יהיה קשה לפגוש אותנו לאחר שיצאנו לטיול. אנא הגיעו בזמן. אנחנו חפצים להתעסק כמה שפחות בלוגיסטיקה שקשורה בהגעה ועזיבה - במיוחד בזמן הטיול בו אנחנו מתכווננים על להיות נוכחים בכל רגע - אנו מבקשים להתמקד בלוגיסטיקת העזיבה (העתיד..) רק לאחר סגירת הטיול.
לגבי עזיבה מוקדמת - הטיולים מתמלאים מראש - ואנו מעדיפים לתת את המקום בטיול לאנשים שמתכוונים לעבור איתנו את מלוא התהליך.. מהשאלון ועד הטיול במלואו ועד הרשמים והתמונות באתר.. הטיול מסתיים בד"כ בצהריים. נא לא לקבוע דברים בבוקר היום הראשון או בערב היום האחרון, על מנת לאפשר לכולנו נחת לפני ואחרי ובכדי לשחרר מלחצי עזיבה מיותרים.

האם הטיול מיועד רק לטבעונאים\טבעונים\צמחונים?
ממש לא. עבור חלק מהמשתתפים טבעונאות (או טבעונות או צמחונות) מהווה חלון להוויה מחוברת יותר לטבע והטיולים הם סביבה מאד תומכת עבורם, אולם יש חלונות רבים לכיוון הזה וטבעונאות היא רק אחד מהם. מכיוון והתפריט המוצע לנו באופן טבעי הוא בעיקר פירות, עלים, זרעים, ועוד חלקי צמחים, המזון שלנו הוא בעיקר טבעונאי. אין זה מונע ממי שחפץ בכך - להזין את עצמו מחרקים, זוחלים, צדפים, חלזונות, פטריות, אדמה, צואה.. במצבם הטבעי. עד כה הייתה משתתפת שאחת אכלה כמה צדפות במכוון ויותר מטעימה ואחד אחר שטעם מעט חרקים.. אנשים המעוניינים בכך מוזמנים לבוא ולהתנסות כמו כולנו - על אחריותם האישית כמובן.

מה אם יש לי או צפוייה לי וסת?
יש כמה אופציות מהאידיאל אל הכי פחות אידיאל:

• ישנה דרך לשלוט ביציאת הדם - חפשו את המושג מודעות וסת‏.
• ישנן אצות ספוג שמשתמשים בהן כמו טמפונים ופשוט סוחטים ושוטפים אותם ומכניסים שוב. הן מחזיקות שנה לפחות.
• ישנו טמפון רב פעמי‏ שמכניסים ומרוקנים - זה פתרון טכנולוגי יותר - אבל מי שמגלה את זה ונוח לה ממש נשבעת על זה.. זה עשוי מסיליקון או מגומי טבעי - בצורה של כוסית, ופשוט צריך לרוקן את זה מדי פעם ולהכניס חזרה.
• תחבושות רב פעמיות‏‏ - החסרון הוא שצריך לחכות עד שיתייבשו לאחר שטיפתן. אבל אפשר להביא מספיק תחבושות לזמן הטיול ולשים את המשומשות בשקית ו\או לשטוף כשמגיעים למקור מים ולייבש על ידי תלייה על התיק (זה גם פרסומת טובה לתחבושות רב פעמיות.. וחיים אקולוגים בהם לא נגעלים מהטבע..)
• טמפונים ותחבושות חד פעמיות לתקופת הטיול.. פשוט לשים בשקית לאחר השימוש..
• לגבי כאבים - לשתות הרבה, להכנע לכאב, לתת לו תשומת לב.. ללמוד ממנו ולתת לו להעלות רגשות שהודחקו.