זייתי שמש

הטפח התורן: אופק

אז ככה - הדרך הכי פשוטה ומאד מאד טעימה שגיליתי... לקטוף את הזיתים בשיא הבשלות (כמו כל דבר טוב...) - את שלי קטפתי במרץ! לשים על רשת\ות בחוץ ופשוט לתת לזה להתייבש בשמש ולהתרטב בגשם מדי פעם.. זה לאט לאט מצטמק והמרירות נעלמת עם המים... אם זה לא יבש מספיק אז יכול להיות שתפסידו כמה אחוזים על עובש... אבל הם מחזיקים די טוב ככה. זה לוקח איזה חודש-חודשיים. אפשר להשתמש במייבש מזון וזה יהיה מהר יותר - אבל כבר לא זייתי שמש!

לכל זית יש טעם אחר! אחד מתוק, אחד פריך, אחד טעם מעושן... רוב האנשים שטועמים ממש מתלהבים - "סוף סוף גיליתי מה הטעם האמיתי של זיתים" אחד אמר.

אפשר למצוא את הזיתים ככה בטבע - אבל אלה שמצליחים להגיע לשלב הזה המיובש על האדמה הם מעטים מאד ובעונה קצרה בסתו ובתחילת החורף.

שאלה: איך בכלל מגיעים למצוא זיתים כאלה? באזורנו זבוב הפירות הים תיכוני מתנקל גם לזיתים. אין צ'אנס שאם נמתין בקטיף עד השלב השחור הם לא יהיו מלאי רימות.
תשובה:
אני מצאתי בעץ של השכן (בן 100 בערך) - יש אחוז קטן עקוצים.. פשוט למצוא עץ שלא עקוץ ולקטוף - זה לא שצריך כזאתי כמות הרי זה לא בשביל שמן.. אני בהרים (600 מטר) אז מצאתי במרץ - בעמק - אולי צריך מוקדם יותר. אני עדיין נהנה מהזיתים האלו - ויש לי גם ירוקים שכבשתי - מאד נחמד לסגור מעגל עוד מעט ולהתחיל לקטוף מחדש!