רפרפת אפרסרימון

הטפח התורן: אופק
במיוחד לסתיו - משהו מתוק ופשוט... מתכונא עם שני רכיבים:
אפרסמונים בשלים (ז"א רכים), גרעיני רימון.
אם האפרסמונים שמצאתם הם אלה שרכים אבל הקליפה מייבשת את הפה, אז כמובן להפריד את הפנים והקליפה לקומפוסט. להוציא את הגרעינים של האפרסמון (אם יש, פעם תמיד היה).
את הקצה הירוק של האפרסמון להוציא (אפשר לייבש יום - יומיים ואז להשחיל את האוסף על חוט לקישוט אותנטי במיוחד על הקיר או בסוכה). לשים את האפרסמונים בממחה (בלנדר) או במעבד מזון -
לערבב עד שהמרקם אחיד.
לשים בקערה עם חופן (או 2 או 3..) גרעיני רימון. גרעיני רימון חמצמצים הולך יופי.
אם אין חשמל ו/או ממחה - אפשר לשים את האפרסמונים במטחנת בשר ידנית או עוד יותר פשוט -
לוותר על הקליפה (אמנם חבל) ולהשתמש רק בפנים.

לקישוט לשים עלי\ה נענע (לא שמתי בתמונה כדי להשאיר משהו לדמיון...)
בתמונה השנייה אפשר לראות אפשרות בריאה עוד יותר: להוסיף עלים ירוקים עם האפרסמונים בממחה - במקרה הזה עלי גדילן. הפעם גם הקישוטים יותר אקסטרווגנטיים - עם גויאבה וחתיכות תמרים ואפרסמון.
ז"א להכין רסק ירוק במרקם של רפרפת
ולהוסיף גרעיני רימון.

כמובן ששמו של המתכון נותן לגיטמציה למתכון דומה מאפרסקים במקום אפרסמונים - בקיץ.


אנקדוטה:
חבר טוב שלי וחברתו ראו התמונה הנ"ל ואמרו ש"זה נראה מגעיל". מסתבר שהם לא אוהבים אפרסמון בכלל בגלל ש"יש לזה מרקם של נזלת". בבלנדר עוד יותר. אחרי שהחברה הלכה - דיברנו קצת על מה בדיוק מאחורי כל זה. מה זה הגועל מפירות שהם מושי מושי - ויש הרבה כאלה, במיוחד כשאני מעדיף את הבשלים ביותר... תאנה בעונה למשל.
לי, דווקא גבינה צהובה נמסה על פיצה מזכיר נזלת, גם הטעם. או אחוז המוגלה בחלב פרה - עד 750 אלף תאים למ"ל בארה"ב ועד 400 אלף באירופה. או ביצה רכה.
איך שהוא כמו רוב השיחות האנושיות שתמיד מובילות למין או לקקי (תבדקו ותיוכחו..) שאלתי אם החברה בולעת או יורקת, ומסתבר שהיא לא טועמת בכלל. האם יש קשר? למה יש הנגעלים מדברים נהדרים כל-כך בעלי מרקם רירי? מאיפה זה בא?