זהו מתכון של הורי, שגובש ושוכלל במשך שנים רבות.
רכיבים
ציוד חיוני
כלי אמאיל/חרס/קרמיקה/עץ וכד' (אך לא מתכת או פלסטיק) גדול עם פתח רחב
צלחת גדולה (בערך בקוטר פתח הכלי)
משקולת של כ-2 ק"ג (למשל קערה עם מים)
סכין
מגרדת
מעבד מזון (אופציונאלי)
הוראות הכנה
קוצצות את הכרוב לרצועות דקות בעזרת סכין (לחילופין יש מעבדי מזון דוגמת בראון להם להבים מתאימים למשימה). מגרדות את הגזר בעזרת המגרדת (או המעבד), מוסיפות אותו ואת המלח כך שיתפזרו באופן אחיד בכרוב ומעבירות הכל לכלי. לוחצות על הכרוב קלות עם הידיים לצמצום הנפח (אין צורך למעוך חזק מדי).
מניחות את הצלחת על הכרוב (כך שיהיה מגע עם הכרוב) ועל הצלחת את המשקולת.
בכל יום מסירות את המשקולת והצלחת, מעבירות למיכל נפרד את המיץ של הכרוב ומערבבות את הכרוב עם הידיים (כדי לאוורר אותו ולשחרר גזים). אחרי הערבוב שוב לוחצות עליו עם הידיים לצמצום הנפח (כפי שעשינו בפעם הראשונה) ומחזירות את המיץ, הצלחת והמשקולת.
בכל יום כדאי לטעום ולבדוק האם הוא מוכן. בקיץ יהיה מוכן בתוך יומיים-יומיים וחצי, בחורף בתוך כ-4 ימים.
כאשר הכרוב מוכן מאחסנות אותו במקרר בקופסאות סגורות.
יתכן שתהיה כמות גדולה של מיץ, במקרה כזה ניתן להעביר חלק ממנו למיכל נפרד ולאחסן במקרר (אפשר לשתות - טעים מאד).
בתאבון!