דיון בין חברים ניידים וחופשיים מכלאפון נייד:

אופק

טוב, קודם כל יש כאן את עניין הזמינות והמחיר שמשלמים בעבורה. בעקרון אפשר לעצב את אורח החיים שלנו בצורה שלא נצטרך להיות זמינים באופן כל כך מיידי. קשה לשים לב לזה כי החושים שלנו התקהו ואנחנו מקבלים את הצלצולים וההפרעות השונות בחיינו המודרניים כמובן מאליו - אבל אני ממליץ לנסות את האפשרויות הבאות לחודש ימים.. לחוות את האיכות הזו - ואז החושים יתחדדו ונוכל להעריך את זה עוד יותר.. בכל תחומי החיים.

צריך לזכור שהזמינות הזו שמצפים לה זה דבר מאד חדש - וכמו בחסכון בזמן.. אין לזה סוף. חשוב למצוא דרכים ליצור את המציאות אותה אנו רוצים - ולא לתת יד למציאות שבעלי ההון רוצים..

הפתרון (לעת עתה) שלי לזמינות טלפונית בכלל (לא רק נייד) - היא הקו הוירטואלי של בזק. במחיר של כ-15 ש"ח לחודש אפשר לבחור מספר טלפון בכל אזור חיוג. הטלפון הזה הוא למעשה רק תא קולי שאפשר לבדוק מכל טלפון אחר. במחיר של 4 שקל נוספים לחודש - הודעות ופקסים ישלחו ישר לכתובת הדוא"ל שלך.
לגבי שיחות יוצאות - טלפונים ציבוריים ואחרים ושרותי מחשב כמו skype out.

היתרונות בעבורי:
    * אני מצמצם את התלות הטכנולוגית - במקום נייד וטלפון חוטי ואינטרנט - אני משתמש רק באינטרנט.
    * החשפות לקרינה מינימלית.
    * אין צלצולים והפרעות של "אופק יש לך טלפון" באמצע שאני חושב על משהו ברומו של עולם או מתנה אהבים. אני מקבל את ההודעות הקוליות כשאני רוצה לקבל את ההודעות, מסנן אותן בקלות, ועונה רק אם וכשאני רוצה.
    * עלות מצחיקה ממש.

חסרונות:
    * זמינות, אם מישהו רוצה להשיג אותי מיד. הפתרון - להגיד לאנשים שאני בעקרון בודק הודעות ומחזיר טלפונים בזמן או זמנים מסוימים, נגיד ב-9 בבוקר וב-9 בלילה. ככה אנשים יודעים שאני אחזור אליהם בזמן זה - ושאם ישאירו הודעה לפני, אז אני אקבל את ההודעה מיד. כמו כן - אם זה באמת מקרה חירום - אפשר תמיד לתת מספר של שכן.. אבל אם זה כזה חירום אז אפשר גם להתקשר למשטרה או פשוט לבוא...
    * אם אני בשטח ורוצה להתקשר - אי אפשר. גם כאן - אנשים הסתדרו בלי זה הרבה זמן... אבל תמיד אפשר להלוות או להשכיר טלפון נייד (ומכובה!) לטיול - לא צריך את זה כל הזמן בחיים.
    * ישנם מקומות עבודה שדורשים נייד.. להגיד להם שילכו ל#@%@ ולהסביר למה.. ופשוט לעבוד במקום אחר. זה לא שווה את זה. 

מירב

אני מאמינה, שבקרוב גם אני אהייה בלי נייד. זה הצעד הבא שלי. ממילא אנשים יודעים שרוב הזמן הוא כבוי, ואני לא נותנת את המספר לאף אחד (חוץ מהקרובים שמכירים, אך מתקשרים לבית).

עודד‏

מה הכוונה שהודעות נשלחות לדוא"ל? איך, בתור קובץ קולי?

אופק

נכון מאד. קליק ושומעים את ההודעה בקובץ WAV. פקסים בקובץ תמונה. אפשר לקבל את השרות הזה גם עם תא קולי על טלפון רגיל (לא וירטואלי) של בזק.

ענן‏

בעניין הזמינות, או ליתר דיוק: אי הזמינות. אני ממש לא מעוניינת להיות זמינה בכל שנייה ביממה.
חזרנו עכשיו מקנדה, והיה נהדר לראות הרבה אנשים ללא נייד. לא אומרת שבכלל אין ניידים, אבל זה (עדיין?) לא כמו אצלנו. אתה יושב באוטובוס כמו פעם, ללא הזמזום הבלתי פוסק של מנגינות טלפונים.
ממה שהבנתי בקנדה התעריפים יחסית גבוהים יותר אז אנשים חושבים פעמיים לפני שמתקשרים בנייד.

חוה

כמה טוב שיש כבר עם מי לדבר על צמצום ואפילו סילוק הסלולרי מחיינו!

אני משתמשת בטלכארד אבל יש צרה צרורה : חסרים טלפונים ציבוריים !
אני קוראת לאנשים להביע דרישה להשבת הטלפון הציבורי בכל פינת רחוב ובמקומות מבודדים, באתרי נוף וכד'.

מדברים הרבה על הקרינה , על היוקר ועל הפטפטת הקולנית וזה ממש נכון. (באנגליה ראיתי ברכבת בין-עירונית קרונות מיוחדים ללא מעשנים וללא סלולר)
צריך להוסיף ש "זמינות יתר" יוצרת בעיות פסיכולוגיות.

י

אני קוראת לאנשים להביע דרישה להשבת הטלפון הציבורי בכל פינת רחוב ובמקומות מבודדים, באתרי נוף. אם אני זוכר נכון, הפ יכולים לא לשים טלפון אם הפדיון התקופתי ממנו נמוך מסכום מסויים.

חוה‏

לאחרונה , מכיון שהמטרה העיקרית שלי להפחית קרינה , אני לא רוצה גם לצלצל אל הנייד של אחרים. אבל רוב האנשים שמתעניינים בקורסים שלי משאירים מספר של נייד.
נראה לי שאני נאלצת לעבור לשלב חדש בהזדהות עם ה"ללא נייד" ולבקש במענה הקולי שלי שישאירו מספר של טל' קווי בלבד.
.....

אופק

היום במקרה מצאתי עוד סוג של פתרון המבוסס על חיבור אינטרנט מהיר כפתרון טלפוני מלא.

לסקייפ יש חבילה בשם "סקייפ פרו" , משלמים 2 אירו לחודש, וזה משלם בעבור כמה שיחות יוצאות שרק רוצים למספרים קוויים (לא ברור לי אם זה רק בזק או גם הוט). התקשרות לניידים עולה 11 אירוסנטים לדקה. עובדה זו מעודדת אותנו להתקשר למספרים קוויים, כמו שחוה אמרה.

עכשיו כשנרשמים ל"סקייפ פרו" יש הנחה של 30 אירו על מספר טלפון (מקומי) לקבלת שיחות - מה שאומר שמשלמים 20 אירו לשנה, ויש מספר אם תא קולי ואפשר לקבל שיחות. האם מישהו משתמש\השתמש בזה אי פעם? האם זה מספר אם קידומת 05 או 07 או מה?

יש כאן כמה יתרונות לעומת הפתרון של בזק וירטואלי+בזקרט+סקייפאאוט בו אני משתמש היום - אבל יש גם חסרונות: אני לא יכול למשוך הודעות קוליות מכל טלפון.. אני חייב חיבור אינטרנטי. אני לא מקבל הודעות לאימייל, אני חייב להריץ תוכנת סקייפ בשביל לקבל ההודעות, וגם זה לא מאפשר לי להתקשר מטלפונים ציבוריים.

אבל נראה לי זה פתרון טוב למי שיש גישה למחשב כמעט כל הזמן.. למשל מישהו עם מחשב נייד שנמצא בעיקר בסביבה עירונית עם wifi חופשי.

אופק

חוה, "פרח מוגן" זה תאור הולם כל כך.. והמשפט נכנס לי יפה לתודעה. הכפייה הקבוצתית הפאסיבית הזו שיוצרת מציאות קשה יותר ויותר לאלו שלא "מיישרים קו" עם כולם.. אני חושב שגם אלו שחיים בכיף ללא נייד כדאי שיהיו פרח מוגן.. בכלל נשמע לי טוב להיות פרח מוגן.. לזהור במלוא העוצמה באופן היחודי שלי ולא לדאוג לגבי הסיכונים הכרוכים במציאות של היום.

כמו כן אני מזדהה עם חוסר הרצון להתקשר לניידים של אחרים.. במיוחד באופן התשלום של הארץ בו המתקשר משלם.. כלומר כשאני מתקשר לנייד אני משלם לספקית השירות - משלם בעד האנטנות ובעד המכשירים.. אבל זה לא רק הכסף.. זה מין אישרור לזמינות המלאכותית.. "הנה התקשרתי אלייך והשגתי אותך.. טוב שאתה כזה זמין והשארת את הנייד דלוק".

בטיול הלקטים האחרון הרגשתי את זה חזק. היו 3 אנשים שאיחרו (בבקשה בבקשה לא לאחר..) למרות שהטיול התחיל מאוחר (והימים קצרים) במיוחד בשביל להיות מתואם עם תחבורה ציבורית ישירה מהמרכז.. אז הלכתי לטלפון ציבורי, והתקשרתי אליהם כדי לראות איפה הם.. האם לחכות, או להתחיל.. והבנתי.. הנה.. התאומים האלו ברגע האחרון.. פשוט "כי אפשר".. הרי מה אם לא היו טלפונים ניידים ולא היה לי איך להתקשר אליהם.. פשוט היינו מתחילים את הטיול ואם הם היו אמורים למצוא אותנו הם היו מוצאים (זה מה שקרה).. אבל האם יכול להיות שללא מציאות של ניידים אנשים היו מאחרים פחות?

וכמובן אנשים כולם הם נפלאים ואני לא שופט אותם.. גם אני מאחר לפעמים.. אני שופט ומאתגר את המציאות הקיימת, את הטכנולוגיה.. נא לא לקחת אישית

נייחת

קצת מהרהורי לבי בנושא הזה.
ובכן. אני "נקיה" כבר כמעט שנה, מכל הסיבות שצוינו לעיל ובעיקר ענין המפגע הסביבתי. יחד עם זאת אני חייבת לציין בכנות שלא הכל ורוד... מרוצה מאד שהשתחררתי מהתלות בנייד, אבל לא כל כך שלמה עם סוגים אחרים של תלות ש"הרווחתי".
יש לי בזק בבית וגם בזקכרט, וזה באמת עובד טוב רב הזמן. אבל קורה, לעתים לא נדירות, שאני קצת מקללת את עצמי על העקשנות ההירואית שלי. אני כל הזמן אומרת לעצמי (ולאחרים..) אנשים הסתדרו ככה אלפי שנים, אנשים הסתדרו ככה אלפי שנים.. אבל נראה לי שחלק מהענין זה שעכשיו, בניגוד ללפני אלפי שנים, העולם (הארץ?) באמת מתכוונן יותר ויותר לסלולריות ופחות ופחות.... אלינו. למשל התופעה המדאיגה של היכחדות הטלפונים הציבוריים או הזנחתם של טלפונים ציבוריים מקולקלים שכבר דוסקסה כאן היא לפעמים ממש קריטית מבחינתי. או עצם העובדה שכולם כל כך רגילים שחייב להיות נייד, שהם פשוט מצפים, עם או בלי מודעות, לדברים שהם לא ריאליים או שדורשים הרבה מאד התארגנות, תכנון מראש וטרחה.

אולי זה בגלל שאני חווה כרגע תלות רצינית גם בתחומים אחרים, בגלל המקום שאני גרה בו, ובגלל שאני לא ניידת גם תחבורתית (....), אבל לפעמים קשה לי. קשה לי להרגיש לפעמים שאני גורמת טרחה לאנשים אחרים, והצורך להגן על עצמי ולהצדיק את הבחירה שלי כל הזמן בפני משפחה וחברים (טוב, בעיקר משפחה), ולאחרונה גיליתי שקשה לי אפילו להיכנס לקשר עם בחורים "קונבנציונליים" (ולא בגלל שאני לא רוצה)....

אז בינתים אני עדיין כמו שאני, אבל לא יכולה להגיד שאני שלמה עם זה לגמרי ושאין לי הרהורי חרטה מדי פעם.
זהו, מצטערת על הקיטורים בדף שמח יחסית. אופק, אתה מוזמן לשלוח לי ויברציות חיוביות....

"טוב, אז תתקשרי כשאת מגיעה"
"אני לא יודע עדיין מה קורה אתי, דברי אתי מחר/ עוד שעתיים/ לפני שאת באה"
"תתקשרי מהדרך ונבוא לאסוף אותך"
"אני יכול לחזור אליך אחר כך..?"
"נא לא להשאיר הודעה קולית אלא רק סמס"!!

ועוד ועוד ועוד..
הכוונות תמיד טובות, ולכן אני מוצאת את עצמי מרגישה לא נעים עם זה שאני גורמת לאנשים אחרים טרחה (נניח אם צריך לחכות לי יותר זמן או לא לדעת בדיוק מתי אני מגיעה או לתאם אתי יותר זמן מראש), או לחלופין עם זה שאני נאלצת (כדי להימנע מהמצבים הנ"ל) לבקש את חסדיהם הסלולריים של אנשים אחרים, אם אין ציבורי בסביבה, מה שאני באמת לא אוהבת לעשות.

חשוב לציין שהחברימות הקרובימות כבר מזמן מודעות לענין ובדרך כלל מבינות ומשתפות פעולה בשמחה, לעומת זאת א/נשים חדשימות שאני מכירה, ושאר העולם, זה כבר סיפור אחר..

אופק

נייחת אני מבין את הקושי, את הצורך בתמיכה והבנה מהסובבים אותך, את הרצון להרגיש שייכת למציאות הכלל ופחות נבדלת.. בלהיות 100% את ולשלם את המחיר..

האם את מעונינת רק באמפטיה או שיש גם עניין במציאת פתרונות בסיעור מוחות כאן?

מבלי רצון "לתקן".. אני רוצה לשתף אותך שעבורי הבחירה וההתמדה שלך מהוות חלק מהתמיכה שאני צריך והשראה ונעימות אין קץ.. ואני מאד מעריך את הכנות שלך והאומץ לשתף אותנו בקשיים, ובפגיעוּת..

בהחלט שולח אנרגיות חיוביות.

ניידת בלי טלפון‏ <החלטתי שיותר מתאים לי מ"נייחת".>

תודה!
חשבתי למחוק או לערוך קצת את מה שכתבתי למעלה כי יצא לי קצת "מסכן" ואני לא מרגישה מסכנה.
עכשיו אשקול שוב.
אני מוצאת שלקרוא אותך זה תמיד מקור השראה בשבילי, גם הרעיונות וגם הגישה.
תבורך.

אופק

מה שעלה לי מדברייך הקודמים הוא מלל שמתאר דרכים שמצאתי לא להרגיש אי נעימות או שאני גורם טרחה כתוצאה מאורח החיים הפחות מקובל בו בחרתי. זה רלוונטי להרבה בחירות שאנשים בוחרים כאן באתר... החל מלגדל ילדים ללא חיתולים ועד נסיעה בטרמפים.

אבל יש לי הרגשה שאת יודעת כבר.. ופשוט היה לך רגע (או כמה רגעים) בו היית זקוקה לתמיכה. כל טוב.

היום, ב"הארץ" (‏קישור‏):

"..חדירת מכשירי הסלולר לישראל היא מהגבוהות בעולם, ומספר הניידים גדול ממספר האנשים: 8.9 מיליון מנויי סלולר בישראל עם שיעור חדירה של 127%, יותר מפי שניים מהממוצע העולמי ... ארבע מדינות בלבד עוברות את ישראל בתחום זה: פורטוגל, הונג קונג, יוון ואיטליה.

הלקוח הישראלי הוא מהדברנים הגדולים בעולם בנייד, עם 353 דקות שיחה בחודש; רק בהודו, סין, ארה"ב, קנדה והונג קונג מדברים יותר. על דקות השיחה הללו משלם הלקוח הישראלי 145 שקל בממוצע לחודש (37 דולר). ... "

אישפוז כפוי של ילדים שהתמכרו קשות לנייד שלהם.. שנה ללא נייד במקום סגור: ynet

זה לא בדיוק כיף.. אבל זה ללא נייד..

אופק

עדכון: מכשירי קשר eXRS...
רכשתי שני מכשירי קשר משומשים אם כי בטכנולגיה חדשה יחסית בשם eXRS. אפשר לראות אותם ‏כאן‏. עלה כ-50 דולר באיביי.
חיפשתי משהו שיעבוד לכמה ק"מ, שיהיה חוקי, שיעבוד על בטריות AA.. ועדיין לפי מה שקראתי באינטרנט על כל מיני מכשירי קשר - עשה רושם שיש המון גורמי שטח שיכולים מהותית להשפיע.
ואז גיליתי שיש טכנולוגיה חדשה בשם eXRS.. היא מוזכרת ‏בויקיפדיה‏, עובדת על 900 מגהרץ, כלומר על התדרים של טלפון אל חוטי רגיל - ולכן לא צריך רשיון מיוחד.. ואיך שהוא הם מבטיחים שהמרחק יהיה לפחות טוב כמו מכשירי הקשר הרגילים שעובדים בתדרי UHF.. יש רק חברה אחת שמיישמת את הטכנולוגיה - יש בלי סוף ערוצים (וירטואלים) ולכן אין בעייה כמעט של צפיפות, אפשר לשלוח הודעות טקסט.. ו.. זה עובד על בטריות AA (סטנדרטי ולכן קל להשיג נטענות טובות).

זה הגיע אתמול.. נראה סולידי.. אבל הייתי מאד סקפטי.. בחרנו בערוץ, אריקה הלכה עם אחד ומדי פעם בדקנו עם עובד.. הלכה הלכה הלכה.. הגיעה עד המקום שרצינו שמשם יעבוד בצד השני של היישוב - נראה לי בקו אוויר זה קצת יותר מק"מ. וזה עובד! בנתיים הבטריות עם שיחות פה ושם מחזיקות יופי יותר מ-24 שעות..

זה שדרוג משמעותי בשבילנו - כי זה אומר שאנחנו ממש יכולים להיות בקשר - כשאנחנו רוצים להיות בכזו זמינות - ואם זאת זה ממש לא כמו נייד - אליו כל העולם יכול להתקשר.. ומדריש אנטנות גדולות בכל מקום - הדבר זה זה עצמאי... זה יכול להיות שימושי אם שתי קבוצות מלקטות בתל-אביב.. כמו כן זה לא כזה נוח (אני רואה בזה יתרון) - רק בן אדם אחד יכול לדבר כל פעם וצריך להגיד "over" בסוף.. זה באמת רק לתקשורת מינימלית. אין שום עלות אחרי הקנייה הראשונית מלבד בטריות נטענות וקולט סולרי שיטעין אותן..

עדיין יש עניין לא סגור לגבי נזקי הקרינה - ולכן אם החלטתם לרכוש כזה דבר - מומלץ להחליט מראש על זמן מוקצב של תקשורת (נגיד חצי שעה בבוקר וחצי שעה בערב בהם המכשירים פתוחים).

בונוס מעניין שגיליתי היום הוא - שמומו, שמאז ועד היום לא אוהבת ומסרבת בד"כ לדבר בטלפון חוץ מ-2 מילים - חוץ מעם ילדים, דווקא עם המכשיר קשר, פתאום היא בעניין של לנהל איתי שיחות עומק ארוכות.. והתרגלה בשנייה להגיד over אחרי המשפטים ולחכות עד שאגמור. יש משהו נחמד בתקשורת חד כיוונית - והטכנולוגיה כאן מכתיבה קצב אחר..

אם כזה דבר וחיים מקומיים יחסית - זה נותן מספיק אופציות זמינות ומנקה חלק נכבד מהתרוצים להחזקת טלפון נייד.